לאחרונה, חדשות לבקרים אנו שומעים על אנשים הרגישים לגלוטן ומפסיקים לאכול גלוטן, אנשים בעלי רגישות לחלב, ילדים עם אלרגיה לבוטנים, אנשים המגלים (אפילו בגיל המבוגר) שהינם חולים בצליאק ועוד, ועוד. האלרגיות והרגישויות למזון כיום מככבות בכותרות, ולעיתים נדמה כי כל אדם שני הינו בעל אלרגיה או רגישות למזון כלשהו.

אז נלמד להבין מהי אלרגיה ומהי רגישות, והאם יש הבדל בין השתיים. וכמובן, האם בהכרח מי שרגיש למזון מסויים הינו אלרגי אליו?

כדי לענות על השאלה הזו עלינו להבדיל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות/ רגישות למזון, שכן שתי התופעות שונות אחת מן השנייה לגמרי.

הדבר הדומה בין שתי התופעות הוא בכך ששתי התופעות נקשרות לאכילה ועיכול של מזון מסויים.  במקרה של אלרגיה נקרא למזון – האלרגן (מחולל האלרגיה). במקרה אף של אלרגיה חמורה מאוד, ייתכן ותגובת הגוף למזון לא תהיה רק בעיכול, אלא אף בשאיפה, נשימה או מגע של האלרגן עם הגוף.

ההבדל הגדול והמשמעותי בין אלרגיה לרגישות היא תגובת הגוף, ויותר נכון, תגובת מערכת החיסון בגוף. בעוד שבזמן אלרגיה למזון מערכת החיסון מגיבה (וכל הגוף מגיב בהתאם עם תגובה רב מערכתית), בזמן תגובה של רגישות למזון, תגובת הגוף נשארת ברמת מערכת העיכול בלבד.

חשוב לציין אף כי תגובה אלרגית עלולה לגרום לסכנת חיים ממש, ואילו תגובה של רגישות למזון אינה מהווה איום על החיים, ומסתכמת ברך כלל באי נוחות (גם אם גדולה) במערכת העיכול.

שכיחות אי הסבילות למזון באוכלוסייה הינה גדולה יותר בהרבה מאלרגיה למזון, שהינן נדירות יחסית ומהוות בין 2%-5% מהאוכלוסייה בישראל.

הסימפטומים העיקריים של רגישות למזון כוללים: גזים ונפיחות בבטן, שילשול ו/או עצירות, עוויתות בבטן ואף בחילה.

הסימפטומים העיקריים של אלרגיה למזון, או בזמן תגובה אלרגית למזון, נראה סימנים של פריחה, הקאות, גירודים, נפיחות בגוף  (עד כדי סכנה של בצקת בדרכי הנשימה וחנק), קשיי נשימה, אפאטיה וחוסר תגובה. התגובה הקיצונית ביותר הינה תגובה אנפילקטית הגורמת לקריסה של כל מערכות הגוף.

בזמן של תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס) יש להשתמש במזרק אפיפן (אדרנלין) לשם שמירה על דרכי הנשימה פתוחות, ויש לפנות את אדם לבית החולים להמשך טיפול.

האלרגנים העיקריים והנפוצים ביותר הינם: חלב, סויה, אגוזים מסוגים שונים (לוז, מלך, מקדמיה, פקאן, קשיו וכדומה), בוטנים, ביצים ודגים. יש לשים לב כי האלרגיה הינה לחלבון אשר נמצא במזונות אלו. לדוגמא: נבדיל בין רגישות לחלב אשר מקורה בסוכר החלב, לקטוז, לבין אלרגיה לחלב אשר מקורה בחלבון החלב, קזאין.

יש לציין שאלרגיה יכולה לחלוף עם הגיל, אך קיימות אלרגיות אשר נותרות כל החיים.

יוצאת דופן היא מחלת הצליאק – כרסת בעברית- שהינה סוג של רגישות גנטית לגלוטן היוצרת שלל של סימפטומים, וביניהם יוצרת תגובה דלקתית אשר פוגעת במעי.

גלוטן הוא סוג של חלבון אשר מצוי במרכיבי חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל (בכמות קטנה בו) וכוסמין. מקורו של השם גלוטן בשפה היוונית, ופירושו דבק. ואכן, לחלבון  הזה יש תכונות אלסטיות ודבקיות, שבזכותן הפך הגלוטן למרכיב חשוב באפייה. הגלוטן מקנה ללחם את אווריריותו. גלוטן הוא חלבון התשמורת העיקרי בגרגר החיטה, ורכיבי הגלוטן השונים מהוויםכ-90% מהחלבון בגרגיר החיטה.

אצל חולי צליאק קיימת אי סבילות גנטית לגלוטן. חשיפה למרכיב של הגלוטן, ששמו גליאדין, יוצרת חיבור בין הגליאדין לבין אנזים שמצוי בגוף האדם ושמו גלוטאמינז רקמתי. במקרה של מחלת הצליאק, השילוב בין הגליאדין לאנזים גלוטאמינז רקמתי יוצר תגובה דלקתית בגוף ומעורר את מערכת החיסון לפעול נגד המעי הדק. תוצאת התהליך הדלקתי היא שלל סימפטומים, שהעניקו לצליאק את הכינוי 'מחלת אלף הפנים'. המחלה מקושרת למחלות ובעיות רבות החל מכאבי בטן עזים, אנמיה וחוסר B12, מחלות עור, ועד סרטן המעי הגס. לכן, אנשים בעלי רגישות לגלוטן צריכים להקפיד ולשמור על דיאטה נטולת גלוטן לחלוטין, ולהימנע לחלוטין ממאכלים המכילים גלוטן כגון ממאכלים כמו מאפים או פסטה על בסיס קמח חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל, כוסמין, בורגול, קוסקוס, גריסים ועוד.

יש לציין כי למחלה רכיב גנטי, ולפיכך, חשוב כי גם משפחתו של האדם עם הצליאק תעבור אבחון למחלה.

יש לזכור שעל אף שאלרגיות, אי סבילות ורגישויות למזון הן אמנם תופעות לא כל כך נעימות, הן אינן גזרה משמיים. בימינו, קיימת מודעות רבה, ותחליפים בריאים ואיכותיים לכל אחד מן האלרגנים, ובעזרתם ניתן לקיים אורך חיים נורמטיבי, בריא וטעים.

בנוסף, כיום, אנשים רבים בוחרים לקיים אורח חיים בריא יותר, אשר אינו כולל מזונות אלרגנים/מחוללי רגישויות. מרביתם של אנשים אלו, נוטים להימנע בעיקר מגלוטן, אך לעיתים אף מביצים וממוצרי חלב, מטעמי בריאות או אידיאולוגיה (טבעונות למשל).

שמרית הלר- דיאטנית קלינית  Msc, Rd
054-4536343
www.al-hamishkal.co.il